דוח הביקורת השנתי על השלטון המקומי, שפרסם השבוע מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן, בחן את פעילות תנועות הנוער ואת יחסי הגומלין בינן לבין הרשויות המקומיות. חדרה נמנתה על חמש רשויות שנבדקו לעומק, ובמסגרת הביקורת נבחנו בין היתר התמיכות העירוניות, מצב המבנים ונגישות הפעילות.
הורים נמנעים מרישום בשל חסמים כלכליים
מהליכי שיתוף ציבור שקיים משרד מבקר המדינה בחדרה עלה כי הורים נמנעים מהגשת בקשות להנחה, מוותרים על השתתפות ילדיהם במפעלי תנועות הנוער, ולעיתים אף נמנעים מרישום מלכתחילה. בין הסיבות שצוינו בדוח: עלויות גבוהות הכרוכות בהשתתפות, הליכי סבסוד הנתפסים כמסורבלים, משך טיפול ממושך בבקשות, הצורך להגיש בקשות חוזרות עבור פעילויות שונות, וחשש מפגיעה בפרטיות הכרוכה בהמצאת מסמכים.
מודעות נמוכה בקרב יוצאי העדה האתיופית
הדוח מצא כי בקרב יוצאי העדה האתיופית בחדרה קיימת מודעות נמוכה לאפשרות לקבל סבסוד להשתתפות בתנועות נוער באמצעות תוכנית "הדרך החדשה", המופעלת על ידי משרד ראש הממשלה ומשרד החינוך. לעומת זאת, תוכנית "מפתחות", המעניקה שוברים להשתלבות בחוגי העשרה, מוכרת בקהילה ומיושמת בשיעור מלא בשיתוף עיריית חדרה.
על פי הדוח, בשנת 2025 פעלו בישראל 13 תנועות נוער מוכרות, ובהן כ-350 אלף חניכים ומדריכים צעירים בכ-1,882 סניפים ברחבי הארץ.
הקשר בחדרה: ממצאי הדוח מצביעים על חסמים ממשיים המונעים ממשפחות בעיר לשלב את ילדיהן בתנועות הנוער — מערכת שנחשבת לחלק מרכזי מהחינוך הבלתי פורמלי. הפער במודעות לתוכניות סיוע, בפרט בקרב יוצאי אתיופיה, מעלה שאלות לגבי הנגשת המידע על ידי הרשות המקומית. לפי הדוח, עיריית חדרה פעלה בהתאם לחלק מהממצאים, אולם היקף הצעדים שננקטו לא פורט במלואו בחומר שפורסם.
המקור
כתבה מקורית: פלאשנט
