ספורט · תשתיות
תושבים בשכונות שונות של חדרה מתלוננים כבר שנים על מצב מגרשי הספורט העירוניים. בגני אלון וביתר, התושבים יצאו למאבק פומבי, בטענה שמגרשי הספורט נעזבו, מתקני המשחק ישנים ובלתי בטוחים, והילדים לא מקבלים מקום לשחק בו.
אבל המצב הזה לא ייחודי לגני אלון. בכמעט כל שכונה ותיקה של חדרה — משכונת ביתר ועד רקע הרקפות, משכונת אגור ועד שכונת הפארק — אפשר למצוא מגרשים במצב דומה: שיחים שגדלו בפינות, דשא שפורק, סלים של כדורסל ללא רשת, שערי כדורגל בלתי יציבים.
מה צריך
תחזוקה של מגרשי ספורט אינה מדע רקטי. היא דורשת: חריגה בגינון כל 2 חודשים, החלפת רשתות כדורסל כל שנה, צביעה מחדש כל 3 שנים, החלפת דשא סינטטי כל 7-10 שנים. במחירים הישראליים, עלות שנתית של תחזוקה בסיסית למגרש כדורסל היא 15,000-25,000 ₪. למגרש כדורגל סינתטי — 30,000-50,000 ₪.
לחדרה יש כ-30 מגרשי ספורט עירוניים. העלות השנתית של תחזוקה בסיסית: כ-800,000-1,200,000 ₪. תקציב הספורט העירוני של חדרה? נמוך משמעותית מזה.
ההשוואה
נתניה השקיעה בעשור האחרון עשרות מיליוני ש"ח בתשתיות ספורט עירוניות. המגרשים שלה — ברובם — בסטנדרט טוב. חדרה, לעומת זאת, נמצאת בתחתית הרשימה של ערים בגודל דומה בכל הקשור לאיכות תשתיות הספורט.
הקשר לשכונות חלשות
תושבי גני אלון דיווחו לעיתונות על תחושה שהם "נחשבים רק בבחירות, כשמועמדים באים לצלם תמונות". ההזנחה של מגרשי הספורט היא חלק מתמונה רחבה יותר של הזנחה בשכונות חלשות — ואותם תושבים לא שותקים.
הצעות פתרון: תכנית רב-שנתית עם תקצוב יציב, חוזים עם חברות תחזוקה פרטיות, שותפות עם בתי ספר לתחזוקה של המגרשים הציבוריים.
גר/ה בשכונה עם מגרש ספורט מוזנח? צילם/י ושלח/י אלינו. יצירת קשר.