לא רק לגור בחדרה. להרגיש שחדרה היא שלנו.

עו"ד יניב דרי | יו"ר פנאי העיר חדרה

מה גורם לאדם להרגיש שהעיר שבה הוא גר היא באמת הבית שלו?

אפשר לדבר על איכות החינוך, על תשתיות, על ניקיון הרחובות, על פארקים ומבני ציבור. כל אלה חשובים מאוד. אבל אני מאמין שיש משהו נוסף, עמוק יותר, שלא תמיד מופיע בתוכניות העבודה ובתקציבים העירוניים: תחושת השייכות.

אותה תחושה שגורמת לאדם להכיר את השכנים שלו, להרגיש חלק מהסביבה שבה הוא חי, להתגאות בשכונה שלו ולדעת שיש לו מקום והשפעה על מה שקורה בה.

בעיניי, כאן מתחילה קהילתיות אמיתית.

לאורך שנות העשייה הציבורית שלי התחזקה אצלי ההבנה שתרבות ופנאי אינם רק שירותים שהעיר מעניקה לתושביה. הם אחד הכלים המשמעותיים ביותר לבניית הקשרים האנושיים שהופכים אוסף של רחובות ושכונות לקהילה.

כשמשפחה מגיעה לפעילות בגינה הציבורית, כשילדים נפגשים בחוג, כששכנים מתארגנים לערב משותף או כשכמה תושבים מחליטים לקדם יוזמה שכונתית, מתרחש משהו שהוא הרבה מעבר לפעילות עצמה. נוצרים קשרים, נבנה אמון ומתחזקת תחושת השייכות.

אבל כאן אני מבקש להציע תפיסה נוספת.

התושבים אינם צריכים להיות רק הקהל של חיי התרבות והפנאי בעיר. הם צריכים להיות גם היוצרים שלהם.

התרגלנו לחשוב על פעילות תרבות ופנאי במונחים של היצע וביקוש. העירייה או הגוף העירוני מתכננים פעילות, מפרסמים אותה, והתושבים מחליטים אם להגיע.

זוהי תפיסה חשובה, אבל בעיניי היא אינה מספיקה.

אני רוצה לראות תושבים שלא רק שואלים "מה יש השבוע בעיר?", אלא גם מרגישים שהם יכולים לשאול "מה אנחנו רוצים שיהיה כאן, ואיך אנחנו יכולים ליצור את זה יחד?".

וזה בדיוק השינוי התפיסתי שאני מבקש לקדם בפנאי העיר חדרה.

אני רואה בפנאי העיר הרבה יותר מגוף שמפעיל חוגים, קייטנות, צהרונים, מרכזי פנאי ואירועי תרבות. השאיפה שלי היא לשדרג אותה לפלטפורמה קהילתית שמאפשרת לתושבים להגשים רעיונות, ליזום פעילויות ולייצר בעצמם את חיי הקהילה שהם רוצים.

פלטפורמה שיודעת להקשיב, לחבר בין אנשים, להעמיד מרחבים וכלים, לסייע בארגון ולהסיר חסמים. גוף שלא תמיד צריך להיות זה שעומד במרכז הבמה, אלא לפעמים דווקא זה שמאפשר לאחרים לעלות עליה.

והתפיסה הזו כבר מקבלת ביטוי בשטח.

לאחרונה התקיים בחדרה ערב מספרי סיפורים שנולד מיוזמה של מועצת החכמים ומלי רוטמן, בשיתוף אגף הרווחה. התושבים היו שותפים לבחירת התכנים ולעיצוב הערב. במקום להציע להם עוד פעילות מוכנה, נוצרה פעילות מתוך הרצונות והעניין שלהם עצמם.

במרכז הפנאי בנווה חיים מתקיימת פעילות יצירת פרפרים לזכרם של שירי, אריאל וכפיר ביבס ז"ל, בשיתוף המשפחה. יוזמה שהפכה למסורת ומחברת ילדים, משפחות ואנשים סביב זיכרון משותף ויצירה בעלת משמעות.

ולקראת ראש השנה, מרכז הפנאי רימונים שימש בית ליוזמה קהילתית של חלוקת 140 סלי מזון למשפחות. היוזמה הגיעה מאנשי הקהילה ומגורמי חסד, ואנחנו העמדנו את המרחב וסייענו בחיבור לקהילה המקומית.

שלוש יוזמות שונות לחלוטין. תרבות, הנצחה וערבות הדדית. אבל לכולן מכנה משותף אחד: אנשים שביקשו לעשות משהו למען הקהילה שלהם, ומצאו מסגרת שאפשרה להם להגשים אותו.

כי ההצלחה הגדולה ביותר שלנו אינה בהכרח אירוע שאנחנו הפקנו, אלא יוזמה של תושבים שהצלחנו לעזור להם להפוך למציאות.

לתפיסה הזו יש משמעות מיוחדת בחדרה.

חדרה היא עיר של שכונות, קהילות, דורות וסיפורים שונים. לכל שכונה האופי שלה, לכל קהילה הצרכים והמסורות שלה, ובכל אחת מהן יש אנשים עם רעיונות, כישרונות ורצון לעשות.

אני לא מאמין שצריך לטשטש את הייחודיות הזו כדי לייצר זהות עירונית משותפת. להפך. ככל שנאפשר לכל קהילה לצמוח ולבטא את עצמה, ובמקביל ניצור הזדמנויות למפגש ולחיבור בין הקהילות, כך נבנה עיר עשירה, מגוונת ומחוברת יותר.

גם הדרך שבה אנחנו מודדים הצלחה צריכה להשתנות. מספר המשתתפים באירוע הוא נתון חשוב, אבל הוא לא מספר את כל הסיפור. חשוב לא פחות לשאול כמה אנשים הכירו בזכותו, אילו חיבורים נוצרו והאם הוא עורר רצון להיפגש שוב או ליזום משהו חדש.

אני מאמין שגאווה עירונית אמיתית צומחת בדיוק מהמקומות האלה.

לא רק מאירועי ענק, ממבנים מרשימים או מהישגים עירוניים, אלא מהתחושה של התושב שהוא חלק ממשהו גדול יותר. שהעיר אינה רק המקום שבו הוא מתגורר, אלא מקום שיש לו חלק בעיצובו.

החלום שלי הוא שחדרתים לא רק יאהבו את העיר שלהם, אלא גם ירגישו שהם שותפים ליצירה שלה.

כי בסופו של דבר, עיר חזקה היא לא רק עיר שעושה הרבה למען תושביה.

היא עיר שנותנת לתושביה את המקום, הכלים והביטחון לעשות הרבה גם זה למען זה.

וכשזה קורה, חדרה היא כבר לא רק הכתובת שלנו.

היא הבית שלנו.

הכותב הוא יו"ר פנאי העיר חדרה. הדברים המובעים בטור הם על דעת הכותב.