פרסום ראשון בערוץ הספורט: הקפטן של הפועל חדרה, מנשה זלקה, ייפרד בסיום העונה הנוכחית מהקבוצה שבה שיחק בעשור האחרון — אך יישאר בליגה הלאומית. זלקה (36) שהיה גם העונה השחקן המצטיין של הקבוצה, כבר בוחן מספר הצעות לעונה הבאה.
הפועל חדרה בדרך לליגה א'
המהלך מגיע על רקע הישג עגום של הקבוצה: הפועל חדרה מרוחקת 10 נקודות מאזור הבטחון, ועם כ-7 משחקים עד סוף העונה, המציאות כמעט נחתמה — נפילה לליגה א'. תהיה זו הירידה השנייה של הקבוצה בתוך שנתיים, אחרי שלפני כשנתיים האיש החזק במועדון אורן גולן פינה את מקומו ליו"ר הנוכחי יקיר שוורץ, והצפוניים החלו להידרדר מליגת העל.
זלקה לא יתלווה לירידה. לפי גורמים שבדקו את עמדתו, הוא שיתף בהחלטה את הצמרת במועדון ואת בני משפחתו, והחליט להישאר במסגרת בה שיחק במיטבו — ליגה לאומית.
עשר שנים בחיי הפועל חדרה
זלקה היה דמות מרכזית באחת התקופות המפוארות של הקבוצה — אותה התקופה שבה הפועל חדרה עלתה בתוך שנתיים מליגה א' לליגת העל, אחרי 40 שנה שבהן לא הייתה במחלקה הראשונה. בליגת העל, חדרה שיחקה 7 עונות רצופות — הישג ייחודי במונחים של המועדון.
זלקה עצמו הפך מעבר לכדורגלן — לסמל. בצה"ל הוא משרת כלוחם מצטיין ביחידת מילואים קרבית, הדליק משואה ביום העצמאות וזכה לאות גבורה על תפקודו. הסטטוס הדואלי הזה, של ספורטאי מוביל ולוחם מצטיין, הפך אותו לאהוב במקומות מסוימים — ולשנוא באחרים.
הקונטקסט הצבאי: יקיר בטדי, מטרה לגידופים בריינה וסכנין
מקורב לזלקה שיתף עם ערוץ הספורט: "אסור לשכוח שבשנים האחרונות מנשה הפך ליקיר טדי, ומנגד היו לו עימותים לא פשוטים בכלל עם הקהל של ריינה וסכנין — כמובן בעקבות השירות שלו כלוחם מצטיין בצה"ל. עבורו להתחיל לנסוע בכל שישי במסגרת ליגה א' צפון ליישובים שונים בחברה הערבית ולחטוף קללות, נאצות וגידופים מהיציעים רק על רקע היותו חייל מצטיין — זה בפירוש נושא לחשיבה מחודשת ואחרת."
המקורב הוסיף: "מנשה כואב מאוד את מצבה של הפועל חדרה, והיו"ר יקיר הוא אחד מהאנשים הכי קרובים אליו וחשובים לו. למנשה יש חוזה בהפועל חדרה גם לעונה הבאה, וצעד כזה יכול גם לעזור למועדון שנמצא בקשיים כלכליים לא פשוטים. הוא יכול לשחק בשקט עוד 4 שנים לפחות ברמות הגבוהות, אבל הוא לא יעשה שום צעד שחלילה יפגע בהפועל חדרה או ביקיר שוורץ."
זלקה מהזווית החדרתית: יותר מאישיות כדורגל
שורה תחתונה מנקודת מבט חדרתית: מנשה זלקה מייצג לרבים מתושבי חדרה הרבה יותר מדמות ספורט. הוא ה"סמל של העשור" — מי שהיה על המגרש כשהקבוצה הגיעה לליגת העל אחרי ארבעה עשורים, מי שנשא את החולצה דרך 7 עונות בצמרת, ומי שהוכיח שאפשר להיות גם שחקן אליטה וגם לוחם שמדליק משואה. הפרידה ממנו — גם אם טבעית בגיל 36 וגם אם על רקע ירידת הקבוצה — סוגרת פרק מרכזי בחיי הספורט של העיר. ומעבר לזה: השיח סביב מה שהוא חווה ביציעי ריינה וסכנין, על רקע שירותו הצבאי, הוא שיח שנוגע למורכבות העמוקה של ההוויה הישראלית בכדורגל הנעשית בכל שבת בכל ליגה בארץ.
מקור: ערוץ הספורט — רז זהבי,