חדשות · מחאה עירונית
מועצת עיר ישיבתה — ברחוב הראשי של העיר, לעיני המצלמות, בהשתתפות תושבים עצבניים. לא הייתה זו הצגה. זה היה רגע של ייאוש. ראש עיריית חדרה, ניר בן חיים, כינס את המועצה לישיבה דחופה במחאה על גל הפשיעה שהכתה בעיר — וקיים אותה ברחוב הנשיא, בלב העיר, במקום באולם המועצה הסגור.
מה קרה באותה ישיבה
הישיבה התקיימה בסוף 2024, לאחר רצף ירי חסר תקדים. חברי המועצה ישבו ברחוב, עורפם חשוף לעוברי אורח. בן חיים התרגז, הכריז על "מצב חירום", והאשים את המשטרה ואת הממשלה בחוסר טיפול.
המסר מהציבור היה חד: אם ראש עיר כינס את המועצה מחוץ למשרדו המסורתי כדי להבהיר עד כמה המצב חמור, אז המצב באמת חמור. תושבים שעברו בלב העיר שאלו שאלות. חלקם צילמו. הישיבה זכתה לסיקור ארצי.
"הפשיעה יצאה משליטה"
ברדיו 90, בראיון שקולו הוקלט, בן חיים לא התחמק:
"הפשיעה בחדרה יצאה משליטה. אנשים כבר לא מרגישים בטוחים בעיר שלהם. זה לא קבליצן — זה מצב אמת."
הווידוי היה מרשים בכך שהיה של פוליטיקאי מכהן, שבוחר באופן מודע להודות שהוא איבד שליטה על עירו. המחיר האישי של אמירה כזו — לגיטימציה פחותה — הוא כבד. אבל בן חיים חישב אחרת: הוא העדיף להיראות כאיש שבוכה על הבעיה, מאשר כאיש שמתעלם ממנה.
אבל אז הגיעה המשטרה
הבעיה: כשבן חיים האשים את המשטרה, המשטרה לא שתקה. מקור משטרה בכיר הגיב בכתבה ב"ישראל היום" באומרו שבן חיים צריך "לבדוק את המשפחה שלו". הוא בעצם אמר: לא תוכל להאשים אותנו אם חלק מהבעיה זה אנשים קרובים אליך.
האווירה הפכה טעונה. חברי כנסת ביקשו דיון מיוחד על הביטחון בחדרה. ארגוני תושבים דרשו פעולה מידית. הממשלה הודיעה על הוספת כוחות. אבל ההוספה לא הספיקה — אירועי הירי המשיכו, גם אם בקצב מעט יותר איטי.
חשב על זה
ראש עיר של 120,000 תושבים, שהוא בפועל גם יו"ר הוועדה לתכנון ובנייה, גם מחזיק תיק ביטחון, גם אחראי על שכונות ומוסדות — מכריז שהוא איבד שליטה, מקיים ישיבה מחאתית ברחוב, ומאשים את המשטרה.
רבים מהתושבים רואים בזה הודאה באוזלת יד. אחרים רואים בזה אומץ לב פוליטי. אבל עובדה אחת אין עליה חולק: זו העיר שלא נבחרה לכלום. זה ראש עיר שיושב על בעיה שאינה באשמתו אישית, אבל גם לא במשמרתו מטופלת.
הפשיעה בחדרה לא נעלמה. הטיפול ממשיך. המשטרה עוצרת. המעצרים מובילים לעוד סכסוכים פנימיים בין קבוצות פליליות. בן חיים ממשיך בתפקידו. הישיבה ברחוב הנשיא נשארת בזיכרון הציבורי כסמל — סמל של עיר שבמשך תקופה ארוכה איבדה את הביטחון שלה, ושל ראש עיר שהרים ידיים בפומבי.
ראית/ראיתה את הישיבה ברחוב? תושב/ת חדרה בשכונות שפגעו בהן? יש לך עדות? שלח לנו. סודיות מובטחת.
