ירוקים בחדרה: מה נשאר מהשטחים הפתוחים של העיר

סביבה · שטחים פתוחים

חדרה נוסדה ב-1891 על אדמות ששימשו במקור כ"ביצת חדרה" — אזור לח וסבוך של אקליפטוסים, קוצים ומים. האקליפטוסים, שנקראים עד היום "אקליפטוס חדרה", נשתלו על ידי המתיישבים הראשונים כדי לסייע בייבוש הביצה. הם היו סמל של חדרה במשך עשרות שנים.

היום, רוב האקליפטוסים כבר אינם. ורוב השטחים הפתוחים של חדרה גם הם אבדו. השאלה היא: מה נשאר?

הפארקים העירוניים הקיימים

לחדרה יש מספר פארקים עירוניים, בגדלים שונים:

• פארק חדרה (מרכזי) — ליד רחוב הרצל. הגדול ביותר בתוך העיר. משמש לטיולים, ספורט, אירועים.
• פארק ז'בוטינסקי — לאורך דרך ז'בוטינסקי. שטח ירוק עם שבילי הליכה.
• פארק בית אליעזר — שכונתי, קטן יחסית, אבל חשוב לתושבי השכונה.
• פארקים קטנים בשכונות — כל שכונה עם פארק של 1-2 דונם.

אם סוכמים את כל השטחים הפתוחים העירוניים, מגיעים לכ-30-40 דונמים של פארק לכל 10,000 תושבים. התקן הישראלי המומלץ: 50-60 דונם. חדרה נמצאת פחות מהתקן.

שטחי חקלאות

סביב חדרה, בעיקר מזרחית וצפונית, יש עדיין שטחי חקלאות. פרדסים (שנשארו מאז התקופה שבה חדרה הייתה ידועה בפרדסים), גידולי ירקות, שדות. אלה שטחים שיכולים לשמש כ"ריאות" ירוקות של האזור, אבל הם בסכנה מתמדת — תכניות בנייה מקיפות מציעות להפוך אותן לדיור.

תכנית "לב חדרה" — מה קורה לירוק

תכנית הפיתוח הגדולה של העיר (11,752 דירות חדשות בליבת העיר) מיועדת להיבנות בין השאר על שטחים שכיום משמשים כפארקים קטנים או כשטחים פתוחים. התכנית מציעה לכלול פארקים חדשים כחלק מהפיתוח — אבל הם יהיו קטנים יותר, צפופים יותר, ולא דומים ל-"ריאה" שיש היום.

הפשרה: יותר דיור אבל פחות שטח פתוח לאדם. זה עולה בקנה אחד עם הבעיה של הגודל הבלתי מספק של הירוק.

שמורת טבע "זיתא"

מדרום לחדרה קיימת שמורת טבע "זיתא" — שטח ירוק גדול של כ-1,500 דונם. השמורה אינה עירונית אלא ארצית, וניהולה בידי רשות הטבע והגנים. אבל היא משמשת את תושבי חדרה כמקום לטיולים, פיקניקים ומראות טבע. תכניות לבניית שדה תעופה או קווי חשמל נוספים באזור איימו על השמורה בעבר. לוחמים תושבים (בהם יניב דרי) עצרו חלקית את ההצעות.

מה צריך

חדרה זקוקה לתכנית ירוק עירונית רצינית:

1. מיפוי של כל השטחים הפתוחים הקיימים והגדרתם רשמית כ"שטחים ירוקים בלתי ניתנים לבנייה".
2. תוספת פארקים חדשים בשכונות בית אליעזר, פרדס חנה, כרכור.
3. שיקום ושדרוג של הפארקים הקיימים.
4. שיתוף הציבור בהחלטות — לא סתרים בין ראש העיר והיזם.

היום, המצב הוא שהשטחים הירוקים של חדרה נמצאים בסכנה מתמדת. כל תכנית בנייה חדשה מאיימת לבלוע עוד דונמים. תושבי חדרה זכאים ל-"ריאות" של העיר — וליווי יציבה ותרבותית שלהן לדורות הבאים.

פעיל/ה סביבתי/ת? מומחה/ית לצומח? הורה של ילדים שאוהבים פארקים? שלח/י לנו.