תחבורה · ניתוח
חדרה יושבת על צומת אסטרטגי במרכז הארץ. תחנת חדרה-מערב היא אחת מתחנות הרכבת המרכזיות המחברות את הצפון לדרום, עוברת כ-4 מיליון נוסעים בשנה. תחנת חדרה-צפון משרתת את הסביבה הצפונית. אבל בתוך העיר עצמה, התחבורה העירונית הפנימית מתוארת על ידי התושבים כחסרת השקעה, חסרת חזון, וחסרת תכלית.
האוטובוסים — הזנחה של עשרים שנה
מערך האוטובוסים הפנימי של חדרה סובל מבעיות ותיקות: תדירות לא עקבית, קווים ישנים שלא עוברו רה-ארגון תכנוני כבר למעלה מעשור, קשיים לשכונות מסוימות (בעיקר בגני אלון, ביתר, ואזור אגור). תושבים מסוימים פשוט מוותרים על תחבורה ציבורית ומגיעים לרכב פרטי — מה שמגביר את הצפיפות בכבישים המרכזיים של העיר.
חברות האוטובוסים המשרתות את חדרה (בעיקר "סופרבוס" ו"אגד תעבורה") מציגות לוחות זמנים שלפי תלונות התושבים לא תואמים תמיד את המציאות. באחד המקרים, תושבת שכונת גני אלון שיתפה תמונה של תחנת אוטובוס עם לוח זמנים שכולל 4 קווים ב-24 שעות. זה לא ניידות ציבורית. זה עלבון.
הפקקים — דרך ז'בוטינסקי והצמתים המרכזיים
ברחובות המרכזיים של חדרה — דרך ז'בוטינסקי, רחוב הרצל, רחוב הרברט סמואל — אפשר להבחין בכל יום חול בשעות העומס (7:30-9:00 ו-16:00-18:30) בפקקים ארוכים. חלק מהצמתים — במיוחד הצומת עם כביש 65 — טרם ראו שינוי בתכנונם למעלה מעשור. תוכניות לשיפור הצומת הוגשו פעמיים, אושרו חלקית, ובוטלו בשלבי תקצוב.
הבעיה: בזמן שנתניה ובפרדס חנה משקיעות בתחבורה ציבורית, בשבילי אופניים, וב-BRT (Bus Rapid Transit) מתוכנן — חדרה נשארת עם תשתית של שנות ה-90.
שבילי אופניים — הקריה הלא בטוחה
בקריה לא רחוקה, נתניה השקיעה משמעותית בשבילי אופניים עירוניים. עיריית נתניה פיתחה מערך של 40+ ק"מ שבילי אופניים בתוך העיר. בחדרה, ההשקעה מצומצמת — כ-5-7 ק"מ של שבילי אופניים עירוניים בסך הכל, רובם בגנים ציבוריים, לא בתוואי תחבורה.
רוכבי אופניים בחדרה מתוארים בפה של נהגים כ"אויבים של כולם" — נוסעים בכבישים, אבל ללא תשתית ייעודית. ילדים שרוכבים לבית הספר — במסלולים לא בטוחים. מערך של שבילי אופניים מתוכננים — קיים ב-PDFים של העירייה משנת 2019 — אבל לא יושם.
תכנית "לב חדרה" והתחבורה
תכנית "לב חדרה" — 11,752 דירות חדשות בליבה העירונית — אמורה לכלול שדרוג תשתיות תחבורתיות משמעותי. הוראה להקמת מערך אוטובוסים חדש. שבילי אופניים. חניונים מוסדרים. אבל התכנית תקועה בשל התנגדויות הקשורות לתכנון עירוני (ראה: חדרה 2050). התוצאה: הפיתוח התחבורתי מחכה, והתושבים ממתינים.
הרכבת — נקודה אחת חיובית
התחנות הרכבת של חדרה (חדרה-מערב וחדרה-צפון) הן נקודה חיובית. שני תחנות מחברות את חדרה למרכז ולצפון. קווי רכבת מהירים. תדירות יחסית טובה (15-30 דקות ברוב שעות היום). אבל — וזה חשוב — התחבורה בין התחנות לבין מרכז העיר היא בעייתית. הגישה לתחנת חדרה-מערב, במיוחד מהצד המזרחי של העיר, דורשת רכב פרטי או מונית.
מה נדרש
שיפור תחבורה עירונית דורש:
- תכנית אב תחבורתית — לא פתרונות נקודתיים, אלא תכנית ל-10 שנים עם תקציב ומדדים.
- השקעה בתשתית שבילי אופניים — לפחות 30 ק"מ חדשים, בתוואי תחבורה אמיתיים.
- רה-ארגון קווי האוטובוסים — לא רק תוספת קווים, אלא תכנון מחדש של כולם.
- שדרוג הצמתים המרכזיים — החל מהצומת עם כביש 65.
- שילוב עם תחנות הרכבת — קווי אוטובוס מהירים בין מרכז העיר לתחנות.
- חניה אורגנית במרכז — מערך חניונים מסודר, לא חניה פראית.
כל אלה — לא חדשנות. רק ביצוע. אבל ביצוע דורש חזון פוליטי. חדרה לא זוכה לכזה חזון כבר זמן רב.
הקשר לתיק ההנדסה
תחבורה עירונית היא בסמכות אגף הנדסה ואגף תחבורה. בחדרה, שני התחומים נמצאים תחת פיקוח פוליטי של רון שגן (תיק ההנדסה). שגן הוא מהנדס באינטל — לא תכנונן עירוני, לא מומחה תחבורה. תושב שרוצה לראות שיפור תחבורתי בחדרה צריך להסתכל על התמונה הזו: סיעה של עורך דין נדל"ן (יניב דרי, "מחוברים") שולטת על תיק ההנדסה דרך חבר מועצה ללא הסמכה מקצועית.
זה לא מתכון לשיפור תחבורתי. זה מתכון לעוד 10 שנות סטגנציה.
נהג אוטובוס? עובד/ת במשרד התחבורה? תושב/ת שסובל/ת יום-יום מהפקקים? עובד/ת ברכבת ישראל? שלח/י לנו. סודיות מובטחת.
