- בשבוע שעבר מלאו 109 שנים להצהרת בלפור, שהבטיחה בית לאומי יהודי בארץ ישראל
- בריטניה ביטלה את ההבטחה ב-1939 בספר הלבן, שהגביל עלייה ל-75 אלף יהודים בחמש שנים
- גדי איזנקוט דורש מכל שותף לממשלה להכיר בחמאס כארגון טרור, אך מנהיגים ערבים מסרבים
ביום שני השבוע מלאו 109 שנים להצהרת בלפור. כמעט אף אחד לא שם לב. כולם היו עסוקים בספירת מנדטים.
ובשבת נקרא בבית הכנסת את העסקה הראשונה על אדמה בארץ ישראל. והיא מסבירה את הצהרת בלפור טוב יותר מכל ספר היסטוריה.
שרה מתה בחברון, ואברהם צריך מקום לקבור אותה. אין לו בארץ הזו אפילו מטר אחד משלו. הוא פונה לבני חת, תושבי המקום: «גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם».
עפרון החתי עונה במהלך המנומס ביותר בתנ״ך. לעיני כל העיר הוא אומר לאברהם: קח. «הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ, וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ». מתנה.
ואברהם מסרב.
הסיפור הזה מעט תמוה. אברהם באבל, בלי אדמה, בארץ זרה, מקבל שדה במתנה מול כל העיר. למה לא לומר תודה וללכת?
כי אברהם מבין משהו פשוט: מה שקיבלת במתנה, אפשר לקחת ממך בחזרה.
אז הוא מתעקש לשלם «בְּכֶסֶף מָלֵא». ובפומבי, «לְעֵינֵי בְנֵי חֵת, בְּכֹל בָּאֵי שַׁעַר עִירוֹ». ארבע מאות שקל כסף, עד השקל האחרון.
ועכשיו ללונדון.
ב-2 בנובמבר 1917 שלח שר החוץ הבריטי ארתור בלפור מכתב קצר ללורד רוטשילד. משפט אחד בעיקרו: ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
רוב העולם זוכר את המכתב הזה כרגע שבו קיבלנו את הארץ. מעצמה אדירה, בנימוס רב, מושיטה לנו שדה. כמו עפרון לאברהם.
ומה קורה למתנות? 17 במאי 1939. אותה בריטניה מפרסמת את «הספר הלבן», ומגבילה את העלייה ל-75 אלף יהודים בחמש שנים. בדיוק כשיהודי אירופה היו זקוקים לבית הלאומי יותר מאי פעם, הדלת שהובטחה להם נסגרה.
אותה מעצמה. אותה חתימה. 22 שנים אחר כך. מה שניתן במתנה, נלקח בחזרה.
אבל עוד לפני בלפור היו כאן אנשים שהבינו את מה שאברהם הבין.
ב-1891, עשרים ושש שנים לפני המכתב, הגיעה קבוצת מתיישבים לאדמה שיהושע חנקין קנה ליד ביצות הח׳דירה. האדמה לא ניתנה להם, היא נקנתה. ואחר כך שילמו עליה מחיר שאף מכתב לא כיסה: רבים מהם מתו מקדחת, וזה לא עצר את מי שנשארו. הם ייבשו ביצות, נטעו אקליפטוסים וחפרו תעלות - משם צמחה עירנו חדרה.
הספר הלבן סגר את שערי הארץ אך את חדרה הוא לא יכול היה לקחת.
חז״ל אומרים שיש שלושה מקומות שאף אומה לא תוכל לומר עליהם לעם ישראל «גזולים הם בידכם»: מערת המכפלה, הר הבית וקבר יוסף. שלושתם נקנו בכסף מלא ומול כולם. חז״ל לא כתבו על המושבות. אבל ההיגיון שלהם עובד גם שם: מה שנקנה ונבנה בעבודה, שום מכתב לא יכול לבטל ואף ישות לא תוכל לקחת.
ולמה זה חשוב דווקא השבוע? כי גם היום יש מי שמחכים למכתב. לאישור מוושינגטון, להכרה מאירופה, למחמאה בעיתון זר. הכרה בינלאומית היא נכס, ואני לא מזלזל בה לרגע. אבל מי שבונה את ביתו על הבטחות של אחרים, מגלה ביום מן הימים שהוא שוכר ולא בעלים.
הצהרת בלפור פתחה דלת. את הבית בנינו אנחנו. את מדינת ישראל הקימו אבותינו.
לבלפור יש היום רחובות בכל רחבי הארץ בזמן שרבים מאלה שייבשו את הביצות קבורים בחדרה אך את השמות שלהם כמעט אף אחד לא מכיר.
ובימים אלו מחליטים מי יחזיק את המפתחות של הבית הזה, של ארץ הקודש.
גדי איזנקוט עצמו קבע תנאי לכל מי שירצה לשבת איתו בממשלה: להכיר בחמאס כארגון טרור. אבל את המשפט «חמאס הוא ארגון טרור» אף מנהיג ערבי לא מוכן להוציא מהפה בלי להתפתל. אחמד טיבי נשאל על זה בשידור, ישירות, וסירב, כמוהו גם היו״ר החדש של הרשימה המשותפת, יוסף ג׳בארין, ויו״ר רע״ם מנסור עבאס.
ועכשיו, כשחסרים לאיזנקוט וחבריו 13 מנדטים, נגלה כמה שווה התנאי הזה. או שגם הוא יימסר, במתנה, תמורת כיסא.
על האדמה הזו שילמו טובי אחינו ואחיותינו בדמם, בגופם ובנפשם. ואבוי למי שימסור את המפתחות למי שלא מסוגל אפילו לקרוא לחמאס בשמו, למי שאויבינו בג׳ונגל של המזרח התיכון קרובים ללבו יותר מהאדמה הקדושה הזו.
תהיו טובים תמיד ❤️
שבת שלום לכולכם 🙌🏻
