דבר השבוע

«הציונות היא צורה של גזענות»

ביום שלישי השבוע מלאו 51 שנים להחלטה 3379 של העצרת הכללית של האו״ם: «הציונות היא צורה של גזענות».

· · דקת קריאה
בארות מים עתיקות במדבר הנגב, איור
איור: בינה מלאכותית

טור לפרשת תולדות · עוגן יוחננוב

ביום שלישי השבוע מלאו 51 שנים להחלטה 3379 של העצרת הכללית של האו״ם: «הציונות היא צורה של גזענות». ‏72 מדינות הצביעו בעד. ‏ב-1991 האו״ם עצמו ביטל אותה.

אבל ההחלטה הזו לא מתה. ‏היא רק עברה דירה. ‏היום היא כבר לא יושבת בניו יורק. ‏היא יושבת אצלנו, בפה של השמאל הקיצוני.

אני מכיר את זה מקרוב. ‏בכל פעם שאני אומר שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, מישהו ממהר להדביק לי את המילה «גזען». ‏ובכל פעם שאני אומר שלא יושבים בממשלה עם מי שלא מסוגל לקרוא לחמאס ארגון טרור, אותה מילה חוזרת.

אז הנה התשובה שלי. ‏והשבוע היא מגיעה ישר מהפרשה.

רבקה מרגישה את הילדים מתרוצצים בבטנה, והולכת לדרוש את ה׳. ‏והתשובה: «שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ, וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ».

הסיפור הזה מעט תמוה. ‏עוד לפני שנולדו, עוד לפני שעשו משהו, התורה כבר מדברת עליהם כעל לאומים. ‏לא שני ילדים. ‏שני עמים. ‏ורש״י מוסיף: «אין לאום אלא מלכות». ‏לאום הוא לא רק זהות. ‏לאום הוא ריבונות.

כלומר, הזהות הלאומית של יעקב היא עובדה כבר בבטן של רבקה. ‏היא לא הומצאה ב-1948, וגם לא בחוק הלאום של 2018. ‏היא שם מההתחלה.

ומה עושה עשו? ‏חוזר עייף מהשדה ומוכר את הבכורה בנזיד עדשים. ‏«הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת, וְלָמָּה זֶּה לִּי בְּכֹרָה». ‏והתורה מסכמת: «וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה».

זה בדיוק השמאל הקיצוני של היום. ‏הוא בז לבכורה שלנו. ‏הוא מתבייש בה. ‏הזהות היהודית של המדינה נראית לו כמו נטל, משהו שצריך להתנצל עליו, משהו שאפשר למכור תמורת צלחת של אהדה בינלאומית.

ויצחק? ‏הפלשתים סתמו את הבארות של אביו, והוא חוזר וחופר אותן, «וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶן אָבִיו». ‏לא שמות חדשים. ‏לא «מדינת כל אזרחיה». ‏השמות של האבות.

ועכשיו, למה זו לא גזענות. ‏ההפך הגמור.

הדגלים של יוון, דנמרק, נורבגיה ושבדיה נושאים צלב, ואף אחד לא קורא להן מדינות גזעניות. ‏לעם היהודי יש מדינה אחת. ‏אחת. ‏אחרי אלפיים שנה שבהן היינו המיעוט שכולם הרגישו חופשיים לרדוף. ‏מדינת לאום יהודית היא לא הגזענות. ‏היא התשובה לגזענות.

וגם בית המשפט העליון, שאיש לא יחשוד בו בימניות יתר, דחה ב-2021 את העתירות נגד חוק הלאום, ברוב של עשרה שופטים מול אחד. ‏הוא לא מצא בחוק את מה שהשמאל הקיצוני מתעקש לראות בו.

ולמה זה חשוב דווקא השבוע? ‏כי גדי איזנקוט מרכיב עכשיו ממשלה, ואחת המחלוקות הפתוחות היא שיתוף הפעולה עם המפלגות הערביות. ‏מי שישאל שאלה פשוטה, אם השותף לממשלה מכיר בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ובחמאס כארגון טרור, יקבל מיד את המילה. ‏גזען.

אז אני אומר את זה בקול, ובשמי: ‏אני לא גזען. ‏אני יהודי, אני ציוני, ואני איש המחנה הלאומי. ‏ואני לא מתנצל על הבכורה שלנו.

ב-1975 קבע העולם שהציונות היא גזענות. ‏אחרי 16 שנה הוא חזר בו. ‏השמאל הקיצוני אצלנו עוד לא.

אבוי לנו אם נמכור את הבכורה הזו בנזיד עדשים של אהדה, או בכיסא בממשלה. ‏היא עלתה לנו אלפיים שנה של גלות, ודם של הטובים שבבנינו. ‏היא לא למכירה.

לעמוד האינסטגרם של הכותב · לעמוד הפייסבוק של הכותב